לב שבור הוא לב שלם
הלב של כולנו נשבר לאחרונה ב7.10 ונדמה שעם כל תמונה וסיפור מהזוועות הוא נשבר שוב ושוב עוד ועוד… בשבת זכיתי לשמוע את סיפור הגבורה של אחיינית שלי. דניאלה גנדי, הבכורה של אחי אבי, הנכדה הראשונה לאמא שלי רחל. דניאלה נסעה למסיבה בנובה וחזרה משם עם שלושה קליעים בירך, שניים יצאו בניתוח באסותא, רסיסי השלישי לדברי הרופא המנתח ישארו איתה עד 120. והטראומה של אובדן החבר שדימם לידה למוות במשך חמש וחצי שעות וכל החברים שלה מהמסיבה עוד ילוו אותה ואת ליבה השבור שנים קדימה.
הייתי רוצה שהיום, בשביל דניאלה, בשביל כל החברים שלה והמשפחות שלהם ובשביל כולנו. נדבר על לב שבור שרוצה ושואף להיות שלם.
אבל רגע לפני שנשים את הפוקוס על לב שלם בואו לרגע נדבר על לב שבור.
כשבניתי את ההרצאה התחלתי לחשוב על הפעם הראשונה שנשבר לי הלב.
וממש ככה יצא שצעדתי אחורה בקו הזמן שלי. הגעתי לגיל 16 לפעם הראשונה שנשבר לי רומנטית הלב. החבר הראשון שלי האהבה הראשונה שלי למעשה, בגד בי ונפרד ממני, זה היה כואב ומשתק. בעולם הנלפ אנחנו מפעילים את החושים בזיכרונות כדי לייצר מיצג עשיר במוח שלנו וכך ניתן להשפיע על הזיכרון באופן רחב ועמוק יותר. אז כאן אני אפילו זוכרת טעם של כפית כמון שאמא שלי נתנה לי כשראתה שאני ממש זומבי מהלך. איכשהו עברתי את זה וחזרתי לעצמי בסמוך לכמון. אני לא יודעת אם זה הודות למנהג המרוקאי עתיק השנים לפיתרון של ״רמה״ או שאולי משהו אחר שתכף אדבר עליו הוא שדווקא עזר כאן.
המפתח הראשון בריפוי הטראומה הוא לפרק לחלקים חלקים
לאפשר לשבר להתממש, לשמוע בקול ו את הסיפור ולספר אותו שוב ושוב לפרטי פרטים. לאפשר לרגשות שמציפים לעלות
לכעס, לאשמה, להאשמה, לחרטה, לתסכול, לפחד, לבושה,…
יש מנהג יפני שמכונה קינצוגי
…
המפתח השני הוא תמיכה
תמיכה בכל !
וכדי להמחיש את המשמעות של מעגלי התמיכה
אני אשמח להראות לכם את הסרטון הבא (הסרטון של אלה על מעגלי תמיכה)
ציטוט שכל כך נכון לשתף כאן הוא של גאבור מטה - "ילדים לא הופכים טראומתיים כי הם נפגעו, הם הופכים טראומתיים כי הם לבד בפגיעה"
גאבור עסק ברפואת משפחה ואחר כך התמחה בהתפתחות גופנית בינקות ובטראומה נפשית, ובהשפעות הפוטנציאליות שלהם לכל החיים על הבריאות הגופנית והנפשית, כולל מחלות אוטואימוניות, סרטן, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, התמכרויות ומגוון רחב של מחלות אחרות.
אז כשאנחנו מדברים על מה יאפשר לנו להכיל את השבר ולגשת למלאכת החיבור מחדש המעבר לשלם הגדול מסך חלקיו, אמרנו שהמפתחות הם:
לדבר ולספר
ולהיות יחד ולא לבד
וכדי להעניק מרחב שיאפשר את זה בדיוק, הנה שלושה כלים פרקטיים ונפלאים ליישום
- מגע, גובה עיניים, אפירמציות. כך נעודד את פעילות הורמוני האושר אצל כולם
- זמן איכות משפחתי, ארוחה משותפת, משחק משפחתי, טיול בחוץ… מגבירים חוסן רגשי
- הסבת תשומת הלב להוקרת תודה
מגביר
אמונה ואהבה עצמית ותחושת
ביטחון
